סיגל מורגן סטייליסטית טיפולית לחיזוק דימוי גוף וסטיילינג אישי

מאמר מקצועי שיפורסם במידע עו"ס-העצמת נערות בסיכון דרך סדנת סטיילינג קבוצתית

 מן השדה: העצמה נערות בסיכון דרך סדנת סטיילינג קבוצתית במסגרות של הבית החם בשירותי הרווחה-בניית דימוי גוף ותפיסה עצמית חיובית בקרב נערות מתבגרות/סיגל מורגן .

מבוא:

דימוי גוף חיובי  וקבלה עצמית  בגיל ההתבגרות היא אחת המשימות החשובות ביותר בכדי ליצור תפיסת עצמי חיובית וראלית וכבסיס לבניית הביטחון העצמי.

דימוי גוף – הוא מושג מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית ומייצג  מכלול שלם של תפיסות,רגשות,מחשבות ותחושות של הפרט ביחס לגופו. מכלול זה מושפע מהאישיות של האדם, מהסביבה החברתית ומיחסי אינטראקציה עם אחרים משמעותיים, בגיל ההתבגרות- קבוצת השווים.

דימוי הגוף שלנו מתפתח ומשתנה בתקופות שונות ביחס לאינטראקציות ולחוויות שלנו,בגיל ההתבגרות הוא הופך למשמעותי ביותר שכן בתקופה זו ישנן התפתחויות מיניות, פסיכולוגיות וביולוגיות והמתבגרים עסוקים בשאלת המראה החיצוני שלהם ונמצאים בהשוואה תמידית עם בני גילם ,בין היתר מפתחים מחשבות על מערכות יחסים אינטימיות עם אחר משמעותי.

אידאל היופי והעיסוק במראה החיצוני מועברים  אילנו באמצעות מסרים מילוליים ובלתי מילוליים דרך  המדיה הרחבה, אמצעי התקשורת, פרסומות  חנויות האופנה ועוד.הדבר מעמיד רף גבוה  לבני הנוער ומעורר בקרבם רצון ותשוקה להידמות למה שנראה יוקרתי, מכובד ונערץ בייחוד בעידן שבו קיים טשטוש בין עולם הילדים לעולם המבוגרים ,הנער שתופס עצמו במרכז עסוק בעיצוב זהותו ממקום של מציאת השוני בין הדור שלו לדור ההורים,להיבדל ולהיות שונה מהדור הישן גם במראה החיצוני,הצורך במרד וכד.

בחברה הפוסט מודרנית יש מקום רב ומשמעותי לעיסוק בערכים כגון הישיגיות, תחרותיות, ושלמות חיצונית עיסוק במושלם ובאידיאל היופי.החברה מעריצה ומוקירה אנשים שנראים טוב, אנשים יפים כאנשים שמצליחים, אנשים מטופחים, שנראים טוב,הם אנשים שישפיעו  על דעת הקהל.נתפסים לפיכך אייקון תרבותי ישדר מבנה גוף בריא לבוש היטיב וחי חיי  אושר ושפע ..

דימוי גוף חיובי וראלי מתפתח כאשר ישנו איזון בין ההכרה בחשיבות המראה החיצוני ואין עיסוק או אובססיה מוגזמת בכך לעומתו דימוי גוף שלילי נוצר כאשר הנער/ה אינם תופסים את עצמם באופן חיובי, מוצאים במראה שלהם, במשקל הגוף או בלבוש פגמים והדבר פוגע בביטחון העצמי, ויכול להוביל למצבים קשים של דיכאון, בעיות נפשיות כגון: אנורקסיה או בולמיה, חוסר מוטיבציה לעשות למען עצמי, פגיעה במערכות יחסים עם קב השווים,מוביל לדחייה חברתית ומינית

סקירה תאורטית:.

התפתחות פסיכולוגית בגיל ההתבגרות:

לפי התאוריה ההתפתחותית של אריקסון(1976)-

 גיל ההתבגרות 12-18שלב הזהות- לעומת בלבול תפקידים

שלב שבו המתבגר מגבש את הזהות שלו.המתבגר עסוק בשלה מי אני?וצריך לעשות תהליך נפרדות מהילדות שלו ומהוריו.התהליך מתבצע בדרך של התמרדות ,בדיקת גבולות ועוינות כלפי ההורים.

 בשלב הזה עושה המתבגר" מורוטוריום"- Erikson ,1968) פסק זמן חברתי המתבגר משחק ומתנסה בתפקידים חברתיים ואישיים שונים וחברתיים זהו הגיל שבו נוטים בני הנוער להזדהות עם דמויות נערצות מעולם המדיה, מתעמתים עם הוריהם, ומבלים זמן רב עם קבוצת השווים בכדי לקבל אישור וחיזוק לבניית האישיות וכדי לשאוף להגיע וליצור, התאמה מלאה בין התפיסה האישית לגבי האישיות לבין זו החברתית.

מחקר מעניין בנושא תפיסת הגוף בקרב מתבגרים –שנערך ע"י גיאני,רוזנבלום ולואיס,(1990),התייחס למרכיבים של "חוסר שביעות רצון" מהגוף בקרב מתבגרים, לתפיסת הגוף, משיכה חיצונית ומסת הגוף בקרב מתבגרים  מהממצאים עולה  כי:

 חוסר שביעות רצון מהגוף מתגבשת סביב הגילאים-  13-15ומתקבעת  עד גיל 18 , כאשר אצל בנות הממצאים הראו כי העיסוק בתפיסת הגוףמתחיל כבר בגיל 13 ומתגבש בגיל 15.אצל נערות תפיסת העצמי-מתקשרת ישירות  עם  משקל הגוף, מידת האטרקטיביות של נערה בחברה תושפע מהתפיסה העצמית שלי ומהתפיסה החברתית אותה ואת גופה. במאמר מובאים עדויות מחקריות לכך שאינדיבידואליים שונים יקבלו יחס שונה בהתאם למראה החיצוני שלהם. בייחוד בקרב ילדים ובני נוער שיהיו מקובלים יותר בקרב קבוצת השווים כך שפידבק חברתי ואישור למראה שלי הוא תוצאה ישירה של אינטראקציה וקבלה חברתית .

הבנות מייחסות חשיבות למשקל גופן לאזורים  ספציפיים בגוף ירכיים, מותניים, גוף רזה לעומת גוף מלא במידה והנערה תופסת את עצמה כשמנה או שלא עומדת באידאל המקובל היא תחוש חוסר שביעות רצון מגופה ומצוקה .

עבודה קבוצתית  עם נערות בגיל ההתבגרות

עבודה קבוצתית עם נערות הינו מדיום רב עוצמה בתהליך זה מרגישות הבנות  מוגנת ע"י קבוצת השווים ופחות חוששת להביע עמדות רגשות ומחשבות. בקבוצה רואות המתבגרות  את דמות המנחה כבוגר המוכן להקשיב להם ולעזור להם למצוא פתרונות משלהם תוך כדי האפשרות של שמירת חירותם ועצמאותם המחשבתית. האווירה הקבוצתית והיחס אליהם כבוגרות  בתוך קבוצה מאפשרת דיון פתוח ומאפשרת למתבגרת לקבל "ביקורת" מצד קבוצת השווים על מעשיהן או דעותיהן.

לפי אולסן,(1977) עבודה קבוצתית מאפשרת שיח פתוח על התמודדויות ובעיות בגיל ההתבגרות, בדיקת מציאות פיתוח הביטחון העצמי הקבוצה מספקת סביבה הטרוגנית שבה ניתן ללמוד כישורים בין אישיים שיופנמו לנורמות ולדרכי  התנהגות. האינטראקציה הבינאישית מאפשרת לפרט ללמוד על עצמו על התמודדותו בסיטואציות בין אישיות שונות ועל תפיסת האחרים אותו.

הקבוצה מאפשרת קבלה והערכה עצמית תחושת הפרט כי האחרים רוצים ומתחייבים לתמוך בו מגדילה את ביטחונו ביכולתו לגדול ולהשתנות.

הקבוצה מאפשרת תחושת שייכות דבר המאפשר לחוש רצוי, שייך ובעל ערך.

 הקבוצה יכולה להשפיע על דפוסי ההתנהגות  ועמדות של החברים בקבוצה דרך למידה וחיקוי המשתתפים משתפים בעמדות שונות בלבטים ובלמידה הדדית.

הקבוצה מספקת הזדמנות למשוב בין החברים הפרט לומד להסתכל על סיטואציות בפרספקטיבה רחבה יותר, המשתתף לומד להתאים בין כוונותיו להתנהגותו להגמישן לשנותן ביחס  למשתתפים שונים בקבוצה.

הקבוצה מספקת סביבה טיפולית לפתרון בעיות- הקבוצה כמקום בטוח יאפשר התנסויות ב"כאן ועכשיו" הקבוצה הופכת למעבדה ביחסי אנוש, התנהגויות חדשות יכולות להתרחש בקבוצה והפרט יכול לבחון את מגוון התגובות כלפי התנהגות זו.

הקבוצה כמקור תמיכה הדדי לחברים בה- הפרט לומד שהוא לא לבד תחושת לגיטימציה  לדמיון בין הסיטואציות ובין החברים השונים.

העצמת נערות באמצעות מפגשי סטיילינג קבוצתיים

סקירת הספרות וההבנה בדבר החשיבות של בניית דימוי חיובי ריאלי וקבלה עצמית הובילה אותי לרצון לפתח סדנה ייחודית שתשלב את עולם התוכן של ה"דרישה החברתית" לנורמות של טיפוח ואסתטיקה יחד עם התייחסות לעולם התוכן של הנערה המתבגרת ליחס לעצמה ולגופה, למשימה החשובה ביותר –בגיל זה בניית דימוי עצמי חיובי וריאלי כזה שיוביל לביטחון וקבלה חברתית.

קהל היעד: נערות המבקרות בבית החם של שירותי הרווחה.נערות מגיל13-18  הנערות השוהות בבית החם הן למעשה נערות  שפועלת יחד בכל/רב ימות השבוע  מנוהלת ע"י עו"ס או מדריכות ואם בית.הסדנה נבנית בהתאם לצרכי הקבוצה ולתכנים המעסיקים אותה.

סדנת הסטיילינג הקבוצתית נבנתה כסדנה המשלבת ידע וטיפים בסטיילינג סדנה המאפשרת התנסות חוויתית של התאמת פריטי לבוש ואקססוריז  יחד עם העצמה ושיח על דימוי גוף ריאלי וקבלה עצמית חיובית. המפגשים בנויים מנושאים מעולם הסטיילינג יחד עם הקבלה לעולם הפנימי ולציפיות החברתיות מנושא המראה החיצוני ואידאל היופי.

תורת הסטיילינג  האישי היא למעשה תורה המלמדת אנשים כיצד להתלבש בצורה הולמת ומחמיאה למבנה גופם, לגיל, לסגנון החיים, התורה מתייחסת לצורך שלנו ליצור פרופורציה ואיזון בין פלג גוף עליון לתחתון  להבלטת החלקים הנאים ולטשטוש האזורים האחרים באמצעות לבוש נכון, סוגי גזרות, בגדים אקססוריז אבחון סקאלת צבעים,וללמוד לקנות פריטים נכונים שיחמיאו לנו ולא להפוך להיות קורבן שלרשתות האופנה.

המפגשים עוסקים בנושאים רבים ומגוונים ובקשר בין "החוץ לפנים". הנערות לומדות :מהו סטיילינג ומדוע אני צריכה אותו? הבנת עולם הנראות והרושם הראשוני בעידן הפוסט מודרני והשפעתו על הצלחה בהשגת המטרות הנערות לומדות לשלב ולהתאים בין פריטי לבוש, לשלב אקססוריז, לומדות על צורות הגוף השונות ועל הטיפים הוויזואליים שיחמיאו לכל מבנה גוף..

 IMG_3235 IMG_1975

מטרות הסדנה:

1.לחשוף את הנערות לידע וטיפים בסטיילינג אישי כדי ללמד לבוש הולם ומותאם לגיל..

2.לפתח את חוש היצירתיות וללמד את הבנות כיצד ניתן לבנות "אאוטפיטס" שונים ורבים ממספר מצומצם של פריטים

3.לעבוד על ההקבלה בין איך שאני נראית למה שהאחר קולט ממני- הרושם הראשוני שלי בחברה.

4.לפתח דימוי עצמי חיובי וריאלי –שבבסיסו ההבנה שלכולנו יש מבנה גוף מולד וצורת גוף מסוימת ואותו צריך "לקבל" ולאהוב.קבלה עצמית ודימוי עצמי חיובי מקורו בידיעה שניתן להתלבש "נכון" ולהרגיש מעולה עם הגוף שלי, לקבל מחמאות מבלי שלמעשה שיניתי את המשקל שליהמסר שאם אני לא יאהב את עצמי ואקבל את עצמי- אשדר זאת לסביבתי וזה יגרור יחס זהה למה שאני מרגישה.

5. הקבוצה כמיכל בטוח- לאפשר שיח בטוח ופתוחעם קבוצת הנערות על דימוי ותפיסת הגוף בגיל ההתבגרות, מתן לגיטימציה לשינויים הפיזיולוגיים ההורמונאליים ואפשרות לדבר על פצעי בגרות, מחזור, צמיחת החזה ועוד

6. לתת ביטוי ייחודי לשוני של כל נערה ולייחודיות שלה-מציאת הייחודיות של כל אחת מהנערות בסדנה, שיח תכונות אופי, סגנון לבוש, חיוך או כל תכונה חיצונית או פנימית שמייחדת את הנערה..

7. שיח על לבוש הולם ומותאם לגיל- מה אני חושפת? מה אני מסתירה? אלו בגדים וגזרות אני בוחרת, מה לבוש חשוף משדר ומה לבוש צנוע והולם משדר, כל אחת בוחרת את המקום שנח לה להיות על  הרצף.

8.איפור וטיפוח אישי- עד כמה הוא חשוב בגיל ההתבגרות ,ההבדל בין איפור מותאם לגיל לבין איפור מוגזם, ומה זה משדר ? לרב מעורר שיח סוער בין הבנות עד כמה אני חושפת/ מסתירה.

9.שיח על הצורך לגבש זהות בהלימה בין מי שאני, תכונות האופי שלי והאם אני מתנהגת ומשדרת את אותו הדבר בקבוצות שונות בהן אני נמצאת, חברים, משפחה, בי"ס.בניית ביטחון עצמי- ממה מורכב ביטחון עצמי,שיח שמשלב בין תכונות האופי שלי- הפנים לבין המראה שלי- לחוץ ומה אני משדרת החוצה..

  דגשים בשיח הקבוצתי:

הבנות נחשפות ולומדות מהו רושם ראשוני? ומדוע הוא חשוב? הנערות מתנסות ב"סימולציה " של התאמת מאפיינים לתמונות של נשים מז'ורנלים המייצגות בעלי מקצוע שונים ,עיסוקים   וגילאים שונים ומתבקשות להתאים לכל תמונה את המאפיינים של האישה מאפיינים כמו: משלח יד רופאה, עו"ד, אשת עסקים, מנקה, פועלת וכד. תכונות: יוקרה, יוהרה, אצילית, ביישנית, חכמה, מרושלת, משכילה, פרובוקטיבית, מתגרה, מלאת חיים, חסרת אנרגיות, מסכנה, משועממת, סמכותית, פשוטה וכד,.

כך הן למדות שגם הן חושבות ב"תבניות" ובסכמות ,ו "שופטות" לפי רושם ראשוני תרגיל זה מדגיש את שעבות המראה שלנו  והשפעתו על האחר, לאחר מכן מפתחות הנערות שיח על מה הן חושבות על עצמן ומה הן רוצות לשדר לאחרים.

שיח נוסף הוא על תקשורת מילולית ובלתי מילולית והנערות שמות לב למה אני משדרת בתנוחות גוף שונות, מבע עיניים חיוך/לעומת רצינות, לחיצת יד , ישיבה זקופה/ כפופה, דיבור מנומס והולם לעומת דיבור פרובוקטיבי וגס….וכל אלו יחד מלמדים את הנערות גם על חשיבות. ההבעה הבלתי מילולית במפגש עם אנשים בסיטואציות חברתיות שונות . הן מביאות לחדר את ההתייחסות שלהן לעולם המבוגרים המשמעותיים ובייחוד היחס לדמויות סמכות הורים, מורים, ובתוך קבוצת השווים .

נושא משקל ומסת הגוף– הוא חלק בלתי נפרד מהשיח המתפתח בקבוצה, והנערות מביעות את דעתן בנוגע לאידאל היופי- ומשקל הגוף. הנערות חשופות לדעות שונות ומקבלות פידבק מחברות הקבוצה על איך שהן נראות ומה  הן משדרות., הן מקבלות פידבק מדמויות משמעותיות בתוך הקבוצה על תכונות אופי והתנהגות מוערכת ע"י הצוות והחברות. זו הזדמנות לפרגון הדדי בין הבנות ובהתייחס לבנות היותר מופנמות בקבוצה שיכולות להיות מועצמות בשיח הזה.

כמו כן תפקיד המנחה לעורר גם לשיח על –איך אני פועלת בסיטואציות חברתיות שונות שחובות בתוכן מאפיינים של לחץ חברתי, להיות מקובלת, מחירים חברתיים, עד כמה אני בטוחה בעצמי ?על אלו ערכים,נורמות אני מוותרת? האם אני מתפשרת? מהם מצבי הסיכון שאני צריכה להיות ערה וכיצד אפעל בהם?.

עבודה על בניית דימוי עצמי ריאלי "מהחוץ אל הפנים":

הדיאלוג המתפתח בסדנאות הסטיילינג לנערות הוא דיאלוג מתמיד בין החוץ- הלבוש, המראה שלי, שפת הגוף ומה אני משדרת לפנים- מי אני? תכונות האופי שלי? מה ייחודי לי? אמונות, ערכים ומטרות לחיים.זהו דיאלוג חשוב ומפרה ומאפשר רבגוניות בדעות ובאופן הלבוש שמייחד כל אחת מהמשתתפות. הסדנה שמה דגש על חשיבות הטיפוח ההיגיינה והאסתטיקה בגיל ההתבגרות

לפי סמילנסקי,(1989)קבוצת השווים בגיל ההתבגרות מאפשרת פיתוח האישיות של המתבגרת ברבדים שונים וביניהם:

א. ראי- המתבגר יכול לראות את עצמו דרך האחר ולהשוות בינו  לבנם בסדנת הסטיילינג נערות פונות אחת לשנייה ומשקפות אחת לשנייה תכונות, אפיונים ודפוסי התנהגות הבנות מפרגנות וגם מבקרות את סגנון הלבוש/מידת הטיפוח החיצוני של כל נערה בקבוצה.

ב. מודל– המתבגרת נמצאת בקרב קבוצת השווים שאותם ניתן לחקות , למצוא דפוסים שונים להתנהגות ולשמוע דעות מגוונות על נושאים שונים אני כמנחה מהווה  מודלינג ללבוש אופנתי ומותאם פעמים רבות בוחנות הבנות את סגנון הלבוש שלי ויודעות לתת הסבר  על השילובים שנבחר והדבר בא לידי ביטוי גם בשלב שבו  הן  מתבקשות לשלב בין פריטי לבוש  כמו כן מזהות הנערות בתוך הקבוצה את הנערות שיש להן סטייל ובוחנות את עצמן ביחס לחברות האחרות בקבוצה..

ג. חברים-הקבוצה מאפשרת מגוון של דמויות ונערות עם מאפייני אישיות שונים ומגוונים ולבחור מתוכם את אלו שמתאימים לה, פעמים רבות בחירת החברות היא ביחס ישר לנערה אחרת שדומה לי באישיות בסגנון הלבוש ,ובהתנהגות. נערות מחפשות למצוא קבוצת השתייכות של בנות שדומות להן ,שיש מכנה משותף.

ד. פורצי דרך– המתבגרת יכולה למצוא חברות  שמנסות התנהגויות חדשות בסדנת הסטיילינג הנערות מדברות על דפוסי בילוי ולבוש, עד כמה אני חושפת או מסתירה,כיצד אתאים את הבגד למקום איליו אני הולכת ומה המסר שאני אשדר? פעמים רבות השיח מעורר עמדות שונות ומעלה קונפליקטים לרמת השיח הקבוצתית. לדוגמה: נערה שלובשת חשוף מבחינתה מביעה סגנון לבוש ומתקשה לקבל "ביקורת" מצד בנות שמשדרות לה שמה שהיא בוחרת חושפני ועלול " לשדר" מסרים בעיתיים..

ה. מקלט- מחסה בשעת לחץ – המתבגרת יכולה להרגיש מוגנת ויכולה לאפשר לעצמה לומר דברים ולהתייחס לנושאים חשובים כגון מערכות יחסים עם בני המין השני, גבולות בלבוש, דפוסי בילוי בזמן שיח פתוח בסדנה נערות מסוימות רצו "לפתוח נושאים אינטימיים או פוגעניים והרגישו מוגנות ובשלב הזה תפקיד המנחה לשמור על החברה בקבוצה ולחשוב אם המסר מתאים לשיח הקבוצתי.

לסיכום:

במאמר זה סקרתי  את המטלות ההתפתחותיות המורכבות של נערות בגיל ההתבגרות תוך שימת דגש ייחודית על בניית דימוי עצמי  חיובי וראלי ,כמו כן הדגשתי את התועלות הרבות שבשיח הזה בתוך קבוצה-בהתייחס לסדנת סטיילינג לנערות  שיח בין "החוץ לפנים" החיבור בין המראה וההופעה החיצונית שלי , לרושם הראשוני שאני יוצרת חשיבות ההלימה בין תכונות האופי שלי למי שאני רוצה להיות והכל תוך כדי לימוד וידע בתורת הסטיילינג האישית שמחזקת קבלה עצמית ודימוי גוף חיובי וראלי.כגון:-

מבנה גוף הוא משהו גנטי ומולד כל אחת נולדה  עם מבנה גוף מסוים שצריכה להכיר וללמוד "להלביש" אותו בצורה המחמיאה ביותר.,או תפיסה שעוסקת בקבלה של הגוף בקרב נערות מלאותובניית סטייל אישי שמותאם למבנה גוף הזה..

חיזוק יכולות אישיות ותכונות אופי דומיננטיות של הנערה כחלק בביטוי היופי הפנימ של החיזוק "האני" ביחס לתכונות האופי של כל אחת מהנערות הקשר בין היופי החיצוני ליופי הפנימיוהבלטת ערכים של חברות, עזרה הדדית וקבלה שכל אחד מאתנו הוא יחיד ומיוחד.

ככלי עבודה ייחודי יצרתי את – קלפי סטיילינג- "ליצור סטייל עם סיגל"שמטרתם לעורר שיח פתוח על נושאים של דימוי גוף וקבלה הקלפים מתאימים לעבודה פרטנית או קבוצתית ומתייחסים לנושא של זהות, דימוי גוף, קבלה עצמית וסטיילינג הקלף הוא דו צדדי צד מאויר וצד עם מסר של העצמה או שיח.

 קלפי סטיילינג לפייסבוק (1)

 

 

 

 

רשימת מקורות ביבליוגראפיים:

אריק ה.אריקסון, ילדות וחברה, תרגום:אורי רפ,ספריית פועלים תל אביב,1976,פרק 7 ע"מ .187-196

זיו, אבנר התבגרות (1994)הוצאת מסדה.

סמילנסקי, משה אתגר ההתבגרות הוצאת רמות , 1989.

Erikson,E.H (1968).Identity: Youth and Crisis.New York:Norton.

Grant,j.R:Cash T.F (1995)Cognitive-Behavioral Body Image Therapy Comparative Efficacy of Group and Modest-Contact Treatments.Behavior Therapy ,Vol 26,pp.69-84.

Kathryn s ,.Kirshner (1994).Fostering the Sense of Self Group Psychotherapy for Girls in Early Adolescent. Jounal OF Child And Adolescent GroupTherapy,Vol. 4 (1) PP27-45

Ohlsen,M.M Group Counseling Holt,Rinehart,Winston(1977).

Rosenblum G ., lewis. (1999) The Relations among Body Image,Physical Attractiveness and Body Mass in Adolescence.Child Development,January/February 1999,Volume 70, Number1,pp50-64.

Tagged → , ,

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הצטרפו אלי